אגרנות כמענה לצורך בשליטה 

בס"ד

דפוסים וקבעונות במחשבה ובהתנהגות

אגרנות כמענה לצורך בשליטה

נכנסתי לבית ונעשה לי חושך בעיניים. כל הבית היה מלא בעיתונים, חוברות, ספרים, ארגזים וחפצים מחפצים שונים. לא היתה פינה בכל חדרי הבית שלא היתה עמוסה בחפצים. כל הבית נראה כמו מחסן אחד גדול ולא מסודר לחלוטין. יכולתי לראות מה אין שם, יותר ממה שיש שם...

איך אפשר להתמצא בבית שכזה?

ממה נובעת תופעה זו?

לכולנו יש דפוסים על פיהם אנו מתנהלים, והם הכרחיים לניהול אורח חיים תקין. תארו לעצמכם שהיינו צריכים לפני כל פעולה לעצור, ולחשוב איך להתנהג?

מאידך, כאשר הדפוסים מנהלים אותנו תוך שלילת יכולת הבחירה, ואנו "נכפים" להתנהג על פיהם, האדם מתקבע על ההתנהגות, ונעצר בצמיחה האישית שלו.

יש מישהו שאינו רוצה בתוך תוכו לצמוח ולהיות האדם המיוחד שנולד להיות?

לכן, הבירור כיצד נוצרת "תקיעות" זו הוא חשוב מאין כמוהו.

נשתמש בדוגמא שצוינה בפתיח. בואו ונציץ אל תוך נפשו של האדם האוגר חפצים, ועל דרך החידוד נאמר, האדם שחפץ בחפצים....

אגרנות כמענה לצורך בשליטה

הנוטה לאגור, אינו מוכן לוותר על דבר מחפציו כאומר: "אני צריך את החפץ הזה בכל רגע נתון".

אך דא עקא, כשהוא זקוק למשהו, הוא מתחיל לחפש ומכלה זמן רב בחיפוש, חווה תסכול, מה גם שפעמים רבות, מתוך חוסר תקווה למצוא את החפץ, הוא נאלץ לרכשו או להשאילו, דבר הגורם למעגל של תסכול.

התוצאה היא שככל שהאדם מנסה לסדר לעצמו מציאות בה יש לו שליטה על המצב על מנת להימנע ככל שניתן ממצב של חוסר אונים, כך הוא יותר ויותר חווה חוסר אונים, שכן הוא לא מוצא את מה שהוא מחפש בתוך כל אי-הסדר.

יבוא אדם ויאמר, מה הבעיה? נעזור לו פעם אחת לסדר את הבית/חדר/מגירות, ואז כל מה שיידרש ממנו זה לשמור על הסדר שנקבע.

האם זה יפעל לאורך זמן? התשובה היא: לא. בודאות – לא.

מה שמנהל את המציאות, זה הדפוס המחשבתי (פרדיגמה). כל עוד קיימת בראש האדם, ברובד המחשבה, האמונה שהוא צריך את החפצים, לא יעזור דבר. הוא ימשיך ויאגור, ותוך כמה שעות או ימים, המצב יחזור לקדמותו, והתסכול שלו רק ילך ויגבר, והוא פחות ופחות יאמין ביכולתו לצאת ממעגל קסמים כואב זה.

נבדוק: מהו הרצון האמתי של אדם זה?
מה שכולנו רוצים: ליצור מציאות של שפע, הגשמה, שמחה ושלווה בחייו.

אם כן, כיצד עושים את זה? כיצד משתחררים מהשבי של דפוסים מכשילים?

הפתרון

הניסיון מראה שיש לכולנו בעיה אחת ולכן יש פתרון אחד:

הבעיה היא לא במה שאנחנו רוצים, אלא באופן שבו אנו מנסים להשיג את זה! עד שאנחנו לא מתעוררים לשנות את הדפוסים הקיימים, מתוך הבנה עמוקה של הצורך שגרם להם להתהוות מלכתחילה, גם אם ניצור שינוי, הוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

כולנו רוצים בחיינו מציאות של שפע, הגשמה, שמחה ושלווה, ואבינו שבשמיים רוצה לתת לנו זאת ביד רחבה, כיאה למלך שיש בידו לתת, מלך מלכי המלכים! לכל אחד מאתנו יש דרך ייחודית משלו להגיע למקום הזה בחייו, בו הוא חווה שפע, שמחה ושלווה. כמו כן, לכל אחד יש פרשנות ומשמעות ייחודיים למציאות, ולכן נאמר בחז"ל ש"כל אדם הוא עולם מלא".

אם כך, היכן הבעיה?  במקבל, אנחנו. כשאנו לא מקיימים את חוקי הבריאה, השפע לא מגיע אלינו במידה המדויקת לנו.

שם, באופן בו כל אחד מאתנו מנסה להשיג יעד זה, חלה סטייה מהדרך הנכונה עבורו.

בדרך כלל, מה שאנו עושים לא רק לא מביא אותנו ליעד, אלא עושה הפוך על הפוך: מנציח את הבעיה ומרחיק יותר.

הפתרון הוא כאמור אחד: לעצור, להתבונן, להרגיש את הצרכים והמניעים שלנו, להכיר את עצמנו, ללמוד להאמין שהרצונות והרגשות שלנו הם ברי-תוקף, שיש לנו זכות לרצות ולהרגיש, לקבל את עצמנו, וללמוד דרכים חדשות ויעילות להשגת מטרתנו.

אבחון פסיכו-כירולוגי ואימון וליווי בתהליך הם דרך יעילה ביותר ומנוף להגשים את יעדנו וייעודנו. 

זה מה שהקב"ה מבקש מאתנו לתכליתנו.  

נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן, פסיכו-כירולוגית ומאמנת,  ח"י באלול ה'תשע"ב 

www.metaplim.co.il/ahuva

052-3344551